שאלות ותשובות

פיקדון בנקאי הוא הפקדת כסף בבנק לתקופה קצובה בתמורה לריבית ידועה מראש. בסוף התקופה (או בתחנת יציאה) מקבלים בחזרה את הקרן בתוספת הריבית שנצברה, בניכוי מס על הריבית.

פיקדון שקלי לא צמוד: 15% על הריבית הנומינלית. פיקדון צמוד מדד או במט״ח: 25% על הריבית הריאלית. המידע כללי — יש להתייעץ עם בעל מקצוע לגבי המצב האישי.

הריבית הנומינלית היא המספר המוצהר לשנה. הריבית האפקטיבית לוקחת בחשבון גם את תדירות ההיוון (חודשי/רבעוני) ולכן משקפת את הרווח בפועל.

כלל אצבע מקובל: 3–6 חודשי הוצאה שוטפת בחשבון נזיל (עו״ש, פיקדון קצר). מי שההכנסה שלו לא יציבה — עדיף לכוון ל־6–12 חודשים.

פילוח מומלץ של ההכנסה החודשית: 50% צרכים חיוניים (שכירות, מזון, חשבונות), 30% רצונות (בילויים, קניות), 20% חיסכון והחזר חובות.

פירעון חובות במועד, הקטנת ניצול מסגרות אשראי, הימנעות מפיגורים, ובקשה תקופתית של דו״ח נתוני אשראי כדי לוודא שאין טעויות.

עו״ש כמעט ולא נושא ריבית, ובאינפלציה הכסף נשחק. פיקדון קצר יכול לשמר חלק מהערך, אך חשוב לבדוק תחנות יציאה ותנאים לפני הפקדה.

בפיקדון סגור לא ניתן למשוך לפני המועד. בפיקדון עם תחנות יציאה ניתן למשוך רק בתאריכים מוגדרים. משיכה מוקדמת עלולה לבטל את הריבית שנצברה.