המדריך לצעיר המתחיל: איך לפתוח את עצמך פיננסית נכון

השתחררתם מהצבא, חזרתם מהטיול הגדול, אולי אתם דקה לפני הלימודים או הדירה הראשונה במרכז. פתאום אתם מגלים שהבנק, שאמור להיות הבית הפיננסי שלכם, מתחיל לדבר איתכם בשפה שאתם לא מבינים. "דירוג אשראי", "מסגרת עו"ש", "כרטיס חוץ בנקאי" – אלו מושגים שיקבעו אם בעוד שלוש שנים תוכלו לקנות רכש או לקבל הלוואה רצינית בלי שהבנקאי יסתכל עליכם כאילו נחתתם מהמאדים.

הבעיה היא שבישראל אף אחד לא מלמד אותנו איך לעבוד עם כסף. בתי ספר מדברים על טריגונומטריה, אבל לא על איך לקרוא פירוט של כרטיס אשראי. התוצאה היא שצעירים רבים עושים טעויות קטנות "בתום לב" שגוררות אותם שנים קדימה עם כתמים בדוח נתוני האשראי של בנק ישראל. אז בואו נעשה סדר בבלאגן, כדי שתתחילו את החיים הבוגרים עם גב כלכלי חזק.

הצעד הראשון: להבין שאתם "דף חלק" (וזה לאו דווקא טוב)

להרבה צעירים אין דירוג אשראי רע, פשוט אין להם דירוג בכלל. במערכת נתוני האשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל ב-2019, אם אין לכם היסטוריה של הלוואות או שימוש באשראי, המחשב לא יודע אם אתם לווים טובים או לא. זה נקרא "Missing Score".

כדי לבנות דירוג, אתם צריכים "להתחיל לצבור קילומטראז'". זה אומר להשתמש באשראי בחוכמה. הפעולה הפשוטה ביותר היא להוציא כרטיס אשראי (בנקאי או חוץ בנקאי) ולהשתמש בו לקניות שוטפות. חשוב להבין: הכרטיס הוא לא כסף מתנה. הוא אמצעי תשלום שבו אתם מוכיחים לבנק שאתם מסוגלים להוציא 1,000 ש"ח בחודש ולשלם אותם בדיוק במועד שנקבע. זה הבסיס של האמון ביניכם לבין המערכת הפיננסית.

חוק ה-30%: איך להשתמש בכרטיס האשראי בלי להזיק לדירוג

אחת הטעויות הנפוצות היא לנצל את כל המסגרת שהבנק נתן לכם. נניח שבנק לאומי נתן לכם מסגרת של 5,000 ש"ח. אם תגהצו כל חודש 4,800 ש"ח, המערכת האוטומטית של רשות שוק ההון והבנקים תפרש את זה כסימן למצוקה. אתם נראים כמו מישהו ש"חיי" על הקצה.

הכלל האופטימלי הוא לנצל עד 30% מהמסגרת הקיימת. אם יש לכם מסגרת של 10,000 ש"ח, תנסו לא לעבור את ה-3,000 ש"ח בניצול חודשי. אם אתם מרגישים שאתם צריכים להוציא יותר, בקשו להגדיל את המסגרת הרשמית בבנק במקום לחנוק את הקיימת. זה נראה הרבה יותר טוב בדוח האשראי ומשפר לכם את הדירוג (BDI) באופן פעיל.

הבדלים בין סוגי חשבונות בישראל:

• סוג חשבון / שירות · מתי כדאי לפתוח? · דגשים חשובים
• חשבון צעיר / חייל · גילאי 16-21 · פטור כמעט מלא מעמלות עו"ש, כדאי לנצל כל עוד אפשר.
• חשבון סטודנט · בזמן הלימודים האקדמיים · הטבות בריבית על הלוואות לימודים ומסגרת גמישה יותר.
• כרטיס חוץ בנקאי · כשרוצים להפריד הוצאות · עוזר לבנות היסטוריה נוספת מחוץ לבנק שלכם (כמו Max או Cal).

הסיפור של עידן: איך פאשלה של 200 ש"ח עלתה ביוקר

עידן השתחרר מצה"ל ועבר לגור בתל אביב. הוא פתח חשבון בבנק הפועלים וקיבל מסגרת של 2,000 ש"ח. יום אחד הוא שכח לעדכן הוראת קבע של דוח חניה מעצבן של עיריית תל אביב על סך 250 ש"ח. החשבון שלו היה במינוס קטן, ההוראה חזרה, והתיק הגיע להוצאה לפועל תוך כמה חודשים כי הוא לא עקב אחרי המכתבים שנשלחו לכתובת של ההורים.

שלוש שנים אחר כך, עידן רצה לקחת הלוואה של 50,000 ש"ח לרכישת רכב יד שנייה. להפתעתו, הוא קיבל סירוב מכל הבנקים. למה? כי במערכת רשום שיש לו "מידע שלילי" בגלל אותה חזרה של הוראת קבע והליכי גביה. עבור הבנק, המקרה הזה מעיד על חוסר אחריות, גם אם היום יש לו משכורת של 12,000 ש"ח בהייטק. הלקח: תדאגו תמיד שיש "אוויר" בחשבון להוראות קבע. אירוע קטן כזה יכול להימחק מהדוח רק אחרי 3 שנים של התנהלות תקינה.

מסגרת אשראי היא לא המלצה - היא תקרה

אל תתבלבלו בין יתרה בבנק לבין מסגרת האשראי. אם יש לכם 2,000 ש"ח בעו"ש ומסגרת של 5,000 ש"ח, זה לא אומר שיש לכם 7,000 ש"ח לבזבוזים. המינוס (או בשמו המכובס "משיכת יתר") הוא ההלוואה היקרה ביותר שקיימת בשוק הישראלי. הריביות שם יכולות להגיע בקלות ל-12% ואפילו 14% בשנה.

במקום להיכנס למינוס כדרך חיים, עדיף לקחת הלוואה מסודרת לסטודנטים או פשוט לצמצם הוצאות. בנקים בישראל אוהבים לקוחות שלא מנצלים את המינוס שלהם. לקוח ש"יושב" על האפס או בפלוס נחשב ללקוח איכותי שיקבל ריביות הרבה יותר טובות כשיגיע הזמן לקחת משכנתא.

צעדים מעשיים לבניית פרופיל פיננסי מנצח:

• הורדות קבע מסודרות: ודאו שכל החשבונות (סלולר, אינטרנט, חדר כושר) יורדים בכרטיס אשראי או בהוראת קבע יציבה.
• אפליקציות מעקב: תתקינו את האפליקציה של הבנק ושל חברת האשראי. תסתכלו לפחות פעם בשבוע מה קורה שם. אל תחכו לסוף החודש כדי להיות מופתעים.
• הפרדת תשלומים: אם קניתם משהו גדול, חלקו אותו לתשלומים במידת הצורך, אבל אל תעשו מזה הרגל לכל קנייה בסופר. ריבוי תשלומים קטנים יוצר "זנב" של התחייבויות שחונק את התזרים החודשי שלכם.
• דוח ריכוז נתונים: פעם בשנה, תוציאו בחינם את הדוח שלכם מאתר בנק ישראל (מערכת נתוני אשראי). תראו שאין שם טעויות ושאתם בסטטוס ירוק ותקין.

שאלות שכולם שואלים

האם כדאי לי לקחת כרטיס אשראי של מועדון לקוחות (כמו חבר, אשמורת או פוקס)?

בהחלט כן, אבל בזהירות. כרטיסי מועדון נותנים הנחות משמעותיות ובדרך כלל פטור מדמי כרטיס לשנה הראשונה או לסטודנטים. העניין הוא שזה "מפתה" להוציא יותר. אל תפתחו יותר מדי כרטיסים – שניים זה מעל ומעבר עבור צעיר בתחילת הדרך. כל כרטיס כזה הוא מסגרת אשראי נוספת שמדווחת לבנק ישראל.

מה קורה אם חזר לי צ'ק פעם אחת? האם זה סוף העולם?

זה לא סוף העולם, אבל זה "סימן אזהרה" במערכת. צ'ק שחוזר מסיבת "אין כיסוי מספיק" (אכ"מ) נרשם בדוח האשראי. אם זה קרה פעם אחת בטעות והסדרתם את זה מיד, ההשפעה תהיה קטנה ותחלוף עם הזמן. אם זה חוזר על עצמו, הדירוג שלכם יצנח ואתם תתקשו מאוד לקבל אשראי בעתיד הקרוב.

האם עדיף לשלם במזומן כדי לא להסתבך?

מבחינה פסיכולוגית, מזומן עוזר לשלוט בהוצאות. אבל מבחינת "דירוג אשראי", מזומן הוא שקוף. המערכת לא יודעת שאתם אחראים אם אתם משלמים רק בשטרות. כדי לבנות אמון פיננסי, אתם חייבים להשתמש במערכת הבנקאית בצורה מבוקרת. השילוב האידיאלי הוא שימוש בכרטיס אשראי להוצאות קבועות וניהול תקציב מזומן ל"בזבוזים" שבועיים.

החיים הפיננסיים בישראל יכולים להיות מורכבים, במיוחד כשמתחילים מאפס. המטרה היא לא לפחד מהבנק, אלא לגרום לבנק לרצות אתכם כלקוחות. ככל שתקדימו להבין איך המערכת עובדת, כך יהיה לכם קל יותר כשתרצו לקחת הלוואה לעסק הראשון או לקנות דירה.

אם אתם מרגישים שאתם כבר בתוך פלונטר, שיש לכם חובות שמתחילים להיערם או שסתם בא לכם לבנות מפה פיננסית נכונה שתלווה אתכם בביטחון, אני כאן כדי לעזור. בשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, נוכל להסתכל על התמונה הכללית שלכם ולראות איך מסדרים את הדברים לפני שהם הופכים לכדור שלג. כדאי להתחיל נכון מאשר לתקן אחר כך.וגם אם צריך לתקן - הכל אפשרי. הידע והכלים הנכונים יחסכו לכם עשרות אלפי שקלים בריביות ובעמלות מיותרות בטווח הארוך. הזמן להתחיל הוא עכשיו, כשאתם צעירים והדרך עוד לפניכם. היציבות הכלכלית שלכם היא לא עניין של מזל, היא עניין של תכנון. חוץ מזה, לדעת בדיוק איפה הכסף שלכם נמצא זה פשוט נותן שקט נפשי שאי אפשר לקנות בשום מקום אחר. תוכלו ליצור איתי קשר ונתחיל לבנות לכם בסיס חזק לעתיד.